Dr. Sharon Gotteiner, CPA
משך החיים הממוצע של חברה כיום הינו נמוך יותר מ-20 שנה. הנתון מעורר פליאה, עד כדי ספקנות, אך הוא מבוסס על מחקרים שטרחו לאסוף סטטיסטיקות למכביר בנושא. ממצא זה גם עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים נוספים, שחזרו ואישרו בעשורים האחרונים: מרבית החברות הבוגרות, המצליחות והרווחיות, נתקלות בשלב מסוים בתהליך של שחיקה עסקית (Organizational Decline). חברות רבות מדי אינן מגיבות למגמה וממשיכות להתדרדר עד כדי משבר המאיים על קיומן.
השורה התחתונה המובאת כבר עתה, היא שאל לה לחברה לשקוט על שמריה. בשנים האחרונות חקרתי את נושא השחיקה העסקית ומצאתי דמיון רב בינו לבין עולם התזונה. כן, עם השנים חברות “מעלות משקל” עד שמגיעות לתובנה כי הגיעה העת לנקוט פעולה. בשלב זה, פעולה עלולה להיות קיצונית. ההקבלה לעולם החברות ברורה, ומובילה להמלצה לשמור על אורח חיים בריא, כשגרה. בעולם החברות קראתי לתחום: מניעת שחיקה עסקית (Anti-Decline).
עבור חברות בעלות רמת רווחיות נמוכה יחסית לענף, מניעת שחיקה עסקית משמעה נקיטת פעולות לשיפור הרווחיות – כחלק ממהלך העסקים הרגיל. המטרה היא למנוע את הצורך בנקיטת פעולות טראומטיות יותר, אשר היו עשויות להידרש אילו אותה חברה התעכבה בתגובתה לנסיבות אלה. ואולם, חברות רבות נמנעות מיישום שגרה כזו, מסיבות רבות. חלק מהסיבות מתייחסות לפן המקצועי: אי-זיהוי בעיות שמתהוות. סיבות אחרות נובעות מקונפליקט הסוכן, קרי ניגוד עניינים בין בכירים בארגון, לבין הארגון עצמו. ובעיות אחרות נובעות מעולם ההתנהגות הארגונית, או אם תרשו לי לקרוא לכך בפשטות “פסיכולוגיה של ארגונים”. כך או כך, חברות רבות מדי, בעלות שיעור רווחיות נמוך – אינן נוקטות פעולות אפקטיביות לתיקון שיעור רווחיות זה. הבטחתי תשובה בכותרת מאמר זה, אז הנה היא: עכשיו. כן, אל תמתינו להמשך ההידרדרות ולכורח קיומי לנקוט פעולות כאלה. זהו את מוקדי האתגר, ונקטו פעולות לתקנם – כחלק משגרת העסקים.
יחד עם זאת, טווח פעולות השיפור שניתן לנקוט בארגונים הינו רחב. כיצד בוחרים? מיקוד שיכול להתאים לחברות רבות הוא המיקוד האופרטיבי, כלומר האופן שבו מתנהלים תחומים שונים בארגון, מדיניות הארגון בנושאים שונים, והבקרה על תפוקות תהליכים עסקיים שונים. לדוגמה, ייתכנו אזורים בהם מבנה ההוצאות אינו סביר ומחייב התייעלות, אזורים בהם הגדרת היעדים אינה קיימת או אינה אפקטיבית, אזורים בהם תהליכים עסקיים מסוימים “תוקעים” תהליכים עסקיים, ואזורים בהם “הפסיכולוגיה הארגונית” שלילית. ניתן לתאר את הטיפול בכל התחומים הללו באופן ציורי כהרמת מכסה מנוע של רכב, בדיקת המכלולים השונים, זיהוי המכלול הטעון תיקון, ותיקונו. אכתוב בנפרד על מגוון הפעולות הספציפיות תחת מיקוד זה.
חברות בעלות רווחיות סבירה אינן נכללות בהמלצה שלעיל. מיקוד אופרטיבי בחברות כאלה עלול דווקא לגרום נזק, יותר מאשר להועיל. ייתכן שצריך ללמוד שנים רבות כדי לומר משפט כה פשוט: אם התהליכים העסקיים השונים עובדים כהלכה – אל תקלקלו. ובכל זאת הסבר קצת יותר מלומד: ניסיון לייעל תהליכים עסקיים איכותיים – עלול לדחוק תהליכים כאלה לנקודות קיצון שתפגענה בתפעול השוטף. מעבר לכך, ייעול תהליכים כאלה עלול לפגוע בצמיחת החברה. זה הגיוני: ייעול תהליכים עסקיים איכותיים עלול להקטין את כושר הקיבולת שלהם, וכמות גבוהה יותר של פעילות עסקית תגרום ל “אי-ספיקה” של אותם תהליכים.
מהו המיקוד מתאים לחברות בעלות רווחיות סבירה? ככלל, מדובר בהתמקדות בצמיחה – ללא ניסיון ליהנות משיעור רווחיות גבוה יותר בגין היקף הפעילות הקיים. לדוגמה, זוהי עת מתאימה להשקעה בשיפור המוצרים או השירותים, הרחבתם, פיתוחם, או רכישה של פעילויות שיכולות להשלים את המוצרים או השירותים הקיימים. אם בפסקאות הראשונות של מאמר זה התמקדנו בהתכנסות (צמצום, התייעלות) – כאן מדובר על פעולה הפוכה – דווקא השקעה והתרחבות. לו ננקטו פעולות אלה על-ידי חברות בעלות שיעור רווחיות נמוך יחסית – חברות אלה היו עלולות להתדרדר לקשיי נזילות ולמשבר.
כדאי להישמר מלטעות בסוגי הפעולות הננקטות: פעולות המשמשות לתיקון שיעורי רווחיות נמוכים עשויות להואיל לחברות הנדרשות לכך, אך להזיק לחברות בעלות שיעור רווחיות סביר. ולהיפך: פעולות המשמשות לעידוד צמיחת החברה עשויות להואיל לחברות בעלות שיעור רווחיות סביר, אך לדרדר חברות בעלות שיעור רווחיות נמוך יחסית לענף.
אהבתם? הצטרפו לרשימת התפוצה. יש שאלות? פנו ישירות לכותב המאמר: