ד”ר רו”ח שרון גוטיינר – אודות וסיוע במענהסיוע במענה על אתגרי הצמיחה הרווחית ניתן באופנים הבאים:
אודותרואה חשבון, תואר שני במנע”ס, דוקטורט בתחום שיפורי רווחיות של פעילויות עסקיות. פרוייקטור לתהליכי שיפור ביצועים, תפוקות, התייעלות ורווחיות, מבקר מטעם בעלי מניות, ומנחה-שטח למנהלים במסגרת תהליכי שיפור ושינוי. מרצה בתחום ה-Turnaroud – מפנה ארגוני ועסקי, ומחבר המאמר The OPTIMAL MBO המתפרסם כשיטה משופרת להצבת יעדים ארגוניים. פרסומים נוספים: Fighting organizational decline: a risk-based approach to organizational anti-aging * Turnaround Types, Stages, Strategies, and Tactics: Putting Things in Order * My Secret Cost Reduction Cookbook (להשגה ב Amazon.com). המידע הלא-רשמי…רבים מאתנו הם סוג של “הילרים”. בפן האישי זה בעיקר מול חברים, וחברים של חברים. אותי זה תופס בפן המקצועי, מול פעילויות עסקיות, תמיד עם השאלה: מה עוד אפשר לעשות כדי שהפעילות העסקית תמשיך לצמוח, להיות יציבה פיננסית ורווחית, ותביא ברכה על המעורבים בה: עובדים, מנהלים, דירקטורים, בעלי מניות, מממנים, ספקים, והכי חשוב – הלקוחות. ואם הפעילות אינה עסקית, אלא ציבורית: מה עוד ניתן לעשות כדי שתחזור להיות, או תמשיך להיות אפקטיבית, פרודוקטיבית, ותשרת באופן מיטבי את מי שזקוקים לתפקודה? כשגיבשתי את הצעת המחקר לדוקטורט בתחום שיפורי הרווחיות נתקלתי במושג מזעזע: “הגישה הדטרמיניסטית”. כן, היא היתה חלק מקובל בתורת הניהול בשנות ה-80, ואמרה את הדבר הבא: גם החברות הבוגרות, הגדולות, והמצליחות ביותר – נכנסות בשלב כלשהו לתהליך של שחיקה עסקית. הן הולכות ומתדרדרות עוד ועוד מבלי שניתן לטפל בהן ולעצור את ההתדרדרות. שמעתם נכון: אין כלים ניהוליים לעצור את ההתדרדרות, ולא ניתן לעצור אותה (זוהי הגישה הדטרמיניסטית). חברות אלה ימשיכו להתדרדר עד שיגיעו אל סף חדלות הפירעון (משבר תזרימי). או אז, ייכנסו לפעולה מומחי ה-Turnaround, אולי תוך החלפת ההנהלה הקיימת, בניסיון להציל את הפעילות. חלק מניסיונות ההצלה מצליחים – אך רובם נכשלים. קשה להכיל גישה זו כגישה ניהולית, נכון? גם לפרופסור יקר בשם ג’ון וויטני היה קשה עם גישה זו. בשנות ה-80 הוא פרסם מאמר בכתב העת של אוניברסיטת הרווארד (Harvard Business Review) שהציע את הגישה התיאורטית הבאה: אין צורך להמתין שהפעילות העסקית תגיע לקצה הצוק, הפעולות שמבוצעות במסגרת מאמצי ההצלה של חברות – לו היו מבוצעות קודם לכן – היו מונעות את המשך ההתדרדרות, ומחזירות את החברות לשגשוג. נשמע הגיוני? מאד. אך חידוש פוטנציאלי זה בתורת הניהול נותר כהצעה תיאורטית בלבד במשך כ-3 עשורים. כשנתקלתי בה, הבנתי שאני חייב לבחון אותה במסגרת מחקר הדוקטורט. לימים סיימתי את המחקר (2018), ובין היתר פרסמתי יחד עם המנחים היקרים שלי מאמר בכתב עת אקדמי: Fighting organizational decline: a risk-based approach to organizational anti-aging. כן, תבענו את המושג “אנטי-אייג’ינג ארגוני”. לא קוסמטי, אלא לחימה “בהזדקנות” של פעילויות עסקיות באופן שיטתי, וכחלק משגרת הפעילות. ניתן בהחלט לבצע את ההקבלה המתאימה גם לארגונים ציבוריים. זה “הראש” של האתגרים המחשבתיים שאני כותב. הם מתייחסים לטווח מדויק של פעולות לתדלוק פרודוקטיביות הפעילות – או תיקונה אם נדרש – ויכולים לתת לכם רעיונות רעננים ויקרים מפז. הם מופצים חינם – נצלו זאת, ותנו להם את הדעת! יצירת קשר:
|