קול קורא לעובדים:

האם הארגון מתעדף שיקולים קצרי טווח –

על חשבון הטווח הארוך?

שגרת הפעילות מאלצת אותנו להתמודד ללא הרף עם אתגרים בוערים. לעיתים מתקבלות החלטות שעונות על הצורך המיידי, אך עלולות לפגוע בארגון בטווח הבינוני והארוך. האם יש שיקולים ארוכי טווח שאנו מתפשרים עליהם כיום, וכדאי שניתן לכך את דעתנו?

אילוצי ההווה

אתגר מחשבתי זה קורא לזהות פעולות המבוצעות בהווה, אשר אינן מיטיבות עם הארגון בטווח הבינוני והארוך, אך קיים אילוץ אשר הביא אליהן. כארגון, אנו מבצעים פעולות אלה תוך “עקצוץ” תודעתי – שהן מבוצעות מתוך פשרה, ולא מתוך אינטרס טהור לקידום הארגון. סוגים של מצבים כאלה הם לדוגמה:

• פעולות שלכאורה נדרש לבצע, אולם לא נראה כי מתקיים תהליך קבלת החלטות לגביהן.
• פעולות שהחלטנו לדחות את נקיטתן מסיבות כלשהן.
• פעולות שהחלטנו לבצע, ושיש בהן סיכון אשר טרם טיפלנו בו.
• פעולות שהחלטנו שלא לבצע בעתיד הנראה לעין, מסיבות כלשהן.

האם באפשרותכם לקשור מי מסוגי המצבים שלעיל למצבים ספציפיים בתחום אחריותכם, או בתחום פעילות משיק, או ברמת קבלת החלטות גבוהה יותר בארגון?

סיכוני המחר

סיכוני המחר שאתגר זה מבקש לצמצם הם כאלה העלולים לסכן את רלוונטיות הארגון בטווח הארוך.

• עבור חברות עסקיות מדובר לדוגמה בסיכונים של אובדן יתרון תחרותי שעדיין יש כיום, היעלמות הדרגתית של הביקוש למוצרים ושירותים שהחברה מספקת, שחיקת יכולה להרוויח מפעילותה, והיקלעות למשבר פיננסי אשר יאיים על קיומה.
• עבור ארגונים ציבוריים מדובר בסיכונים של כניסה לניוון ביצועי אשר יחטא למהות קיומם, יעורר תסכול בקרב ציבור “הלקוחות” וגם בקרב העובדים, יקים ביקורת ציבורית על התקציבים המוקצים לו, או על העומדים בראשו, עד כדי חשיפה למחיר פוליטי שישולם.

בדקו את עצמכם: האם באפשרותכם להצביע על פשרה עקב אילוצי הווה, העלולה להתבטא בסיכונים מן הסוגים המתוארים לעיל? אלה הם המצבים אותם אתגר זה קורא להציב על שולחן הניתוחים.

5 דוגמאות

1. אי-טיפול במבנה ההוצאות של הארגון, באופן נקודתי ומדוד – עקב ציפייה כיום שהמצב הפיננסי ישתפר בקרוב – יגרום בעתיד למשבר פיננסי אשר יצריך פעולות קיצוניות, אשר יזעזעו את הארגון כולו.
2. אי-השקעה בהגדלת קיבולת או יכולות – עקב הוצאה כיום על סעיפים תקציביים אחרים – יגרום לארגון בעתיד להתדרדר מבחינת הצעת הערך שלו, תוצריו, הערך שהוא מייצר, והרלוונטיות שלו.
3. דחיית הדרכות למוקדני שירות – עקב עומס הפניות כיום – יגרום לאובדן ידע ארגוני בעתיד בתחום השירות, או יגרום לתסכול בקרב פונים, וייתן רוח גבית לפתרונות מתחרים.
4. הימנעות מהצבת יעדים ביצועיים ברורים למחלקות ולעובדים – עקב חוסר רצון להתעמת עם העובדים כיום – יגרור בעתיד רמת ביצועיות נמוכה, ויעמיד בסימן שאלה את רלוונטיות הארגון כולו.
5. התעלמות מהפרות אתיות – עקב רצון להימנע כיום מעימותים עם מנהלים בכירים – יתפתח בעתיד להפרות חוק ממשיות, או “יתפוצץ” בעתיד בעוצמה רבה יותר, ופומבית יותר.

אילו דרכי פעולה כדאי לשקול?

הנחת העבודה היא שזמן = אופציות. ככל שנקדים לתת דעתנו לפשרה שאנו מבצעים בהווה על חשבון העתיד, נוכל לזהות מרחב אפשרויות גדול יותר לפעולות נקודתיות ומיטיבות. וככל שנאחר לתת לכך דעתנו, ניגרר לפעולות עוצמתיות יותר, אשר יינקטו תחת לחץ של זמן, ותהיינה כרוכות בנזק רב יותר לארגון. כדאי לנצל את מרחב הפעולות שבאפשרותנו לנקוט עתה. יש לכם רעיון גולמי? בדקו אותו והציעו:

1. מהו הסיכון בהמשך הפשרה הנוכחית על חשבון הטווח הבינוני והארוך?
2. האם קיימים נתונים מספריים שיכולים להמחיש את הסיכון המתפתח?
3. אם אין נתונים כאמור – אילו נתונים כדאי שנתחיל למדוד על מנת לתקף את תובנתנו?
4. איזו דרך פעולה יכולה לסייע להתמודד עם אילוצי ההווה, תוך מתן הגנה טובה יותר לאינטרסים הארגוניים בטווח הבינוני והארוך?

אז… האם יש נסיבות שכדאי לטפל בהן היום, במקום מחר?

בהצלחה!

© ד”ר רו”ח שרון גוטיינר, Corpocheck.org. התכנים המפותחים ומופצים על-ידי Corpocheck הם מקוריים ומוגנים בזכויות יוצרים בישראל ומחוץ לה. ארגונים המנויים על התכנים רשאים לעשות בהם שימוש פנים-ארגוני בהתאם לתנאי המנוי. להצטרפות

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ, ואינו מתאים לכל ארגון או נסיבות עסקיות. מומלץ לקבל עצה מקצועית ההולמת ארגון נתון ונסיבותיו הייחודיות. אין באמור כדי להטיל אחריות כלשהי, לנזקים ישירים או עקיפים, והשימוש בתכנים הינו לשיקול דעתם הבלעדי של המשתמשים.